Phone: 074-7040775 Email: office@agendaf.co.il

שאיפות מקצועיות VS שאיפות כלכליות

לקוחות ממליצים

הקורס הכי טוב שתוכלו לקבל, קיבלתי תמיכה אישית וליווי מדהים לאורך כל הדרך מכל הצוות, ממליצה בחום לכל מי ששוקל להיכנס לתחום!

שרון יאורי - עו"ד

לקוחות ממליצים

קיבלתי ביטחון והתחלתי להשקיע בנדל"ן ולייצר לעצמי אפיק הכנסה נוסף לא הייתי יכולה לעשות את זה בלי המסגרת שהקורס נתן לי!

יפעת ביזוואי

לקוחות ממליצים

הקורס נתן לי את כל ארגז הכלים שצריך בשביל להבין נדל"ן ובשביל להשקיע בנדל"ן ובוודאות חסך לי לא מעט טעויות בתחום!

גילי ששון

הפופולריים ביותר

לכולנו יש שאיפות לכל דבר בחיים אבל אני רוצה להתמקד דווקא בשאיפות המקצועיות
כי בסופו של דבר יש להם השפעה עמוקה מאוד על "התוצאה" הכלכלית שנשיג בחיים,

לרובנו אמרו עוד שהיינו ילדים להשקיע בלימודים, למצוא עבודה טובה עם תנאים טובים ובקיצור להסתדר בחיים.

אבל השאלה הגדולה היא לא מה השאיפות שלנו 
אלא מה הסיבה שבגללה יש לנו שאיפות של "עניים" ומזה בכלל אומר להסתדר בחיים?

אם נחשוב על זה רגע, השאיפות שלנו מגיעות מהבית או מהסביבה המוכרת
מי מאתנו לא שמע משפטים מאימא או אבא "גאים" שאמרו "הבן שלי עו"ד" או "הבת שלי רופאה"

זה קטע כזה מוזר איך כמעט כל ההורים אימצו את אותם השאיפות לילדים שלהם?
פתאום כמעט כולם מתפללים שהילד שלהם יצא עו"ד או רופא, מאיפה הגיעה השאיפה הזאת

התשובה דיי פשוטה האמת, בין שאנחנו מבינים או לא כולנו משתייכים למעמד מסוים
ורוב הציבור (ליתר דיוק 90%) מהציבור הוא שכיר ולכן מגיל מאוד צעיר המסלול דיי ברור

כמעט לכולנו ההורים תמיד אומרים תוציאו ציונים טובים תשקיעו בלימודים
ואם תעבדו מספיק קשה תמצאו עבודה טובה עם תנאים טובים ואפילו פנסיה נחמדה

וכמובן שרובנו עוברים את אותו המסלול של לימודים צבא תואר/מקצוע ואז עבודה במשרה מלאה 40 שעות בשבוע

בשביל שכר שבקושי מספיק לגמור את החודש וכל זה כדי שבפנסיה (אחרי 40-50 שנה עבודה)
נוכל להתקיים ב"כבוד" מה שאגב כבר היום לצערי לא קורה...
זה נתפס בעינינו כהגיוני כי זה מה כשכולם עושים וכולנו משחקים את אותו ה"משחק"
שהמטרה היא להתברג גבוה בסולם העבודה כדי שהשכר והתנאים יהיו טובים יותר ויאפשרו לנו לחיות חיים "טובים יותר"

אבל הבעיה היא שמבלי לשים לב אנחנו משחקים משחק סכום 0

למה אני מתכוון? היום במדינת ישראל משפחה לא יכולה להתקיים בצורה "נורמלית"
אם בני הזוג לא מביאים משכורת משותפת של 15-20 אלף ש"ח נטו בחודש 
ועל פניו זה לא נשמע משהו בלתי אפשרי אבל האמת הנוראית היא שכדי להגיע לסכום כזה נטו
שכירים צריכים להביא 40 ברוטו ביחד שזה פי 2 בשכר (לפני נתוני הלמ"ס רק 10% מהשכירים מרוויחים מעל 15 אלף נטו)

כי האדם העובד משלם הכי הרבה מיסים מכולם וגרוע מכך פתאום לא מעט עבודות הפכו להיות "לא רלוונטיות"
מכל מיני סיבות מכוון שאם בעבר היה נהוג ללמוד מקצוע ולעבוד בו עד הפנסיה במציאות של לפני 10 שנים
פתאום אחוז גבוה מהשכירים היה מחליף עבודה כל 5 שנים ולא רק שהם היו מחליפים עבודה
בחלק גדול מהמקרים הם נדרשו להסבה מקצועית מה שביטל את כל הניסיון שצברו בשנים האחרונות
ותכלס כאילו המשחק התחיל מחדש מה שבסופו של דבר משאיר אותנו במצב הישרדות תמידי

פשוט כי המשחק השתנה ואנחנו ממשיכים לשחק את המשחק הישן שלימדו אותנו בבית...

לפני כעשור עמדתי בצומת דרכים שרובנו נתקלים בה בגיל 21 פחות או יותר השלב שבו אנחנו
אמורים לבחור את הקריירה וכמו כולם נסחפתי עם הזרם ותכננתי בסוף השירות הצבאי שלי
ללכת ללמוד באוניברסיטה כי היום בלי תואר ראשון אתה לא "שווה" כלום...

כשהתחלתי לברר לגבי הלימודים נחשפתי למציאות שנראית עגומה
יצא לי לדבר עם חבר'ה שגדולים ממני בכמה שנים שכבר סיימו את הלימודים שלהם באוני' אבל בניגוד
לציפיות שלי גם אנשים שהשקיעו את נשמתם כספם ומרצם בלימודי התואר הראשון (למרות מה שלימדו אותי להאמין בבית)

עדיין עבדו בשכר שלא באמת מאפשר חיים כמו שתמיד חלמתי והאמת שהחיים שלהם אפילו היו מאוד דומים לחיים בצבא במובן שרוב זמנם הוקדש לעבודה

ויחד עם זאת לא באמת נשאר להם יותר כסף לכל החלומות שהיו להם (ובטח שלא לקניית בית...) ופתאום הבנתי שמשהו בתהליך לא נכון

איך יכול להיות שהם עשו הכל נכון ועדיין נמצאים במצב של הישרדות, המציאות הזאת הכתה בי
והאמת שהייתי דיי מתוסכל כי סך הכל אני לא עצלן אני מוכן לעבוד קשה כדי להגשים את החלומות שלי 
אבל פשוט לא ראיתי את הדרך כי לא הכרתי אלטרנטיבה אחרת...

למזלי הרב לקראת סוף השחרור שלי ובאחת השמירות האחרונות שלי במוצב אי שם בדרום הר חברון
החייל ששמר לפני השאיר את הספר "אבא עשיר אבא עני" ספר שרבים זלזלו בו ואני אפילו זוכר 
שבאיזשהו שלב הייתי מתבייש לקרוא בו בציבור כי אנשים היו מגחכים על ה"נאיביות" שלי והיו זורקים
משפטים כמו "אתה חי בסרט ורוברט קיוסאקי המחבר עושה כסף על טמבלים כמוך שמאמינים שאפשר לצאת ממרוץ העכברים" (ככה רוברט קורא לשכירים של היום)"

אבל משהו בספר הכה בי בעוצמה כי אם עד עכשיו חשבתי שאני לא מתאים למערכת ומשהו בי דפוק 
פתאום הבנתי שיש דרך אחרת דרך שלא מוכרת לי (ולרובנו) אבל לא ידעתי איך ליישם אותה
עד לפני עשור זה היה הסוד הגדול של העשירים שרוברט חשף בפני כ-ו-ל-ם...

הבנתי שצורת החשיבה והדרך שבה העשירים לימדו את ילדיהם לחשוב הייתה שונה (ואפילו הפוכה) מכל מה שהכרתי אבל עדיין בשבילי זאת הייתה רק תאוריה.

כשהשתחררתי מהצבא הכרתי אדם שבדיוק חזר מהטיול הגדול שלו בחו"ל וסיפר לי סיפורים נפלאים
שנשמעו לי קסומים על טיוליו בעולם, כמובן השאלה הראשונה שעניינה אותי היא איך הוא יכול לממן לעצמו טיול כזה יקר וממושך בחו"ל שהוא רק השתחרר מהצבא בלי שקל בכיס...

הוא סיפר לי על עבודה בחו"ל שאפשר להרוויח בה המון כסף (באותה תקופה הייתי ברמן ממורמר שעובד קשה ושורד בקושי)

כל כך הוקסמתי מהסיפור ששכנעתי את החבר הכי טוב שלי (שלימים הפך להיות השותף שלי)
ותוך חודש מההכרות עם אותו אדם מבלי להבין בכלל מה אנחנו עושים עלינו על מטוס לאנגליה לעבוד בתמונות שמן שמוכרים מדלת לדלת בלי שום ניסיון או הבנה במכירות 
זה גם מאוד התחבר לי כי באחד הספרים של רוברט קראתי שאחת המיומנויות הכי חשובות שאדם
מוכרח לרכוש היא המיומנות של "מכירות" ובזמנו לא ידעתי שהעבודה החדשה שלי במכירת תמונות שמן
תהפוך להיות נקודת מפנה בחיים שלי כי מעבר לזה שהעבודה הזאת הייתה מאוד קשה מנטלית ולמדתי ממנה המון

תוך מספר חודשים אני ואלירן פתחנו את העסק הראשון שלנו ופתאום התחלנו להרוויח סכומי כסף מטורפים

בשביל שני ילדים מישוב קטן ליד ירושלים זאת פעם ראשונה בחיים שלנו שהקשר בין שעות עבודה ושכר 
התנתק בראש וכל התאוריה הפכה למציאות וכך התחיל המסע המדהים שעברנו יחד בעשור האחרון
ובדיוק כמו אצל האדם שפגשתי שבזכותו טסתי לחו"ל אני ואלירן טיילנו שנתיים בעולם חיינו באנגליה באוסטרליה טיילנו בתאילנד הונג קונג ומקומות נוספים

ועד היום זה נראה לי כמו איזו הזיה תלושה מהמציאות ואני בקושי מאמין שהדבר הזה קרה.

הסיבה שאני מספר לכם את הסיפור הזה היא לא כדי לטפוח לעצמי על השכם כי עם יד הלב כי
שום דבר ממה שקרה לנו באותו טיול מטורף לא באמת היה מתוכנן פשוט יצאנו להרפתקה

ועם קצת מזל התמדה ורצון עז להצליח הגענו למקום שלא יכולנו לתאר לעצמנו לרגע שהוא אפשרי עבורנו...

חשוב לי שתבינו שהצעד הראשון בדרך אל החופש האמיתי לחיות את החיים כמו שאתם רוצים
ולא כמו שהסביבה הקרובה הכתיבה לנו הוא צעד מנטלי כי אנחנו מוכרחים להבין שחוקי המשחק השתנו
ואם לא נעשה סוויץ' בראש ונבין שזה לא משנה כמה קשה נעבוד ואיזה גובה משכורת נרוויח
כל עוד יהיה לנו מקור פרנסה אחד (מהעבודה) אנחנו תמיד תישארו באותו המקום רצים בגלגל

הדרך "להסתדר" בחיים או עצמאות כלכלית אמיתית היא הכנסה פאסיבית, הכנסה שלא תלויה בי באופן ישיר
כי כל עוד ההכנסות הפאסיביות שלנו לא עולות על ההוצאות החודשיות שלנו או לפחות מכסות חלק מההוצאות
אנחנו לא באמת "חופשיים" וחשוב להבין שהשינוי לא קורה ברגע אבל אנחנו
חיים בעידן המידע אנחנו מוכרחים לרכוש מיומנויות חדשות ולשחק את המשחק החדש
ואני יכול להבטיח לכם שברגע שמבינים את המשחק 

יש עוד דרכים להרוויח כסף ויש בהם הטבות הרבה יותר טובות מהדרך הרגילה למשל הידעתם שחברות משלמות הכי מעט מיסים (פחות מחצי מהשכר הממוצע)
ולא רק זה גם להבדיל משכיר שמקבל בסוף החודש את הנטו בעל עסק מתקזז על הוצאות ויכול לנווט
את הברוטו וע"י כך לתכנן את המס בצורה שבה הוא ישלם אפילו פחות ממה שציינתי קודם

המוסר השכל של הסיפור שלי הוא שכל אחד ואחת מאתנו צריכים לעשות בדק בית
ולחשוב טוב טוב מה השאיפות שלנו ומאיפה הן נובעות והאם הן בכלל מתאימות לנו ולמציאות של היום  

מבחינתי אם הסיפור האישי שלי ייתן השראה לאדם אחד לצאת ולחפש גורל שונה אני את שלי עשיתי
ואני מאחל לכל אחד ואחת מכם לפתוח את הראש ולעשות צעד קטן (לקרוא ספר, ללכת להרצאה)

משהו חדש שעוד לא ניסיתם כי כל עוד תשחקו את המשחק של השכירים אתם תהיו תקועים במרוץ העכברים לנצח

ותעבירו את חייכם בעבודה בשביל מישהו אחר רק בשביל לשרוד אני מקווה שבזכות הסיפור שלי
תבינו שיש דרך אחרת ואני מזמין אתכם לקחת אחריות על חייכם ולהתחיל להגשים את החלומות שלכם
זה לא משנה אם אתם בני 20 או 40 בכל גיל וכל אחד יכול לחיות אחרת זה רק עניין של שאיפות

תזכרו שרוב האנשים לא מצליחים לא כי כיוונו גבוה ופספסו אלא הם כיוונו נמוך ופגעו...

בברכה

רוני פלטניק